על עזרה משפחתית לטיפול בסכיזופרניה

אחת מהפרעות הנפש המוכרות ביותר לציבור הרחב (תודות בעיקר לתעשיית הבידור) היא סכיזופרניה. מדובר באחת ממחלות הנפש הקשות ביותר לה השפעה משמעותית על חייו של הלוקה בה. כאשר אדם מאובחן עם סכיזופרניה עליו להתמודד לא רק עם תסמיני המחלה (חמורים לכשעצמם, על כך בהמשך) אלא גם עם קושיים חברתיים, תעסוקתיים ובין-אישיים רבים. החשיבות של עזרה משפחתית גדולה מאוד עבור חולי סכיזופרניה – התמודדות עם המחלה עצמה, עם הסטיגמה הקשורה אליה ועם החזרה לשגרת החיים.

על עזרה משפחתית לטיפול בסכיזופרניה
על עזרה משפחתית לטיפול בסכיזופרניה

מהי סכיזופרניה?

סכיזופרניה היא מחלה נפשית המאופיינת על ידי פגיעה משמעותית באלמנטים קוגניטיביים, רגשיים, בעיוות התפיסה של המציאות ובקשיי התנהגות. הלוקים בסכיזופרניה סובלים ממחשבות שווא, הלוצנציות (הזיות), התנהגות לא רציונלית ובלתי מאורגנת, דיבור חסר הגיון, השטחה רגשית, תחושת רדיפה ועוד. סימפטומים אלו מופיעים בדרגות חומרה שונות אצל חולים שונים אך המשותף לכולם היא פגיעה משמעותית באיכות החיים בשל היעדר היכולת להבחין כי תסמיני המחלה הם למעשה תוצאה של הסכיזופרניה. המושפעים מהפרעה זו לא ידעו להבחין בין מחשבות שווא והלוצנציות למציאות, נוטים לייחס לעצמם ולאחרים תכונות בלתי רציונליות (למשל שגעון גדלות), עשויים לסבול מקטטוניה ותסמינים נוספים.

שכיחות המחלה בקרב האוכלוסיה והגורמים לה

הסטטיסטיקות העדכניות מצביעות על כ-1% חולי סכיזופרניה בקרב האוכלוסיה הכללית. אין הבדל משמעותי בהופעתה בין גברים ונשים. נמצא כי ישנו מרכיב תורשתי לסכיזופרניה, כאשר אדם המתמודד עם סכיזופרניה במשפחה הסיכוי לגלות חולה נוסף אינו קטן. ילדים להורים סכיזופרניים נמצאים בסיכון של כ-40%  לפיתוח המחלה (כאשר שני ההורים מאובחנים בה). מחקרים הנעשו בקרב חולי סכיזופרניה מצאו שינויים הן במבנה המוח והן בפעילות הביו-כימית שלו אך הסיבה הקונקרטית לשינויים אלו אינה ידועה. המחלה מתפרצת לרוב בשנות העשרה המאוחרות אך יכולה להופיע גם בילדים וגם בבני 30 ו-40.

הסוגים השונים של סכיזופרניה

מקובל להבחין בין שלושה סוגים שונים של סכיזופרניה:

  • סכיזופרניה קטטונית – ירידה בתגובה נאותה לגירויים הגורמת להיעדר תנועה, חוסר תקשורת ותסמינים נוספים. הסובלים מסכיזופרניה קטטונית מתאפיינים בעיקר בתגובות "שטוחות" מאוד.
  • סכיזופרניה פרנואידית – תחושת רדיפה, חשדנות, עוינות עד לכדי התקפי זעם.
  • סכיזופרניה בלתי מאורגנת – כוללת תסמינים מגוונים אך מתאפיינת בעיקר בדיבור לא מאורגן ובלתי ברור ותגובות בלתי רציונליות לסביבה.

יש לזכור כי למרות השוני החיצוני בין סוגי הסכיזופרניה המכנה המשותף הוא למעשה אובדן קשר עם המציאות המתרחש בשל מחשבות שווא והלוצנציות.

כיצד מטפלים בסכיזופרניה?

מכיוון שמדובר במחלה פסיכיאטרית בעלת מאפיינים ביו-כימיים הטיפול היעיל ביותר הוא תרופתי. ללא התערבות תרופתית סיכוייו של הלוקה בסכיזופרניה להחלים ולהשיב את השליטה לחייו נמוך ביותר. כיום, מרבית התרופות הניתנות לחולים סכיזופרניה מווסתות את פעילות הדופמין במוח ומציעות הטבה משמעותית. התרופות עוזרות לדכא מחשבות שווא והלוצנציות ונמצאו יעילות לטיפול בהפרעות חשיבה המלוות סכיזופרניה. בעבר, טיפול בתרופות לא עזר להטיב סימפטומים כגון קטטוניה, דיבור מועט, היעדר יוזמה וכדומה. כיום, תרופות חדשות מאפשרות לשלב טיפול גם בתסמינים אלו. כמו כן, לא פעם, חולים בסכיזופרניה יקבלו תרופות נוגדות חרדה. בנוסף לטיפול התרופתי, טיפול קוגניטיבי נמצא מיטיב עם הסובלים מסכיזופרניה כחלק ממערך הטיפול הכולל.

כיצד עזרה משפחתית תועיל לסובלים מסכיזופרניה?

עבור מי שסובל מסכיזופרניה הקושי הגדול ביותר הוא לבקש עזרה. הסיבה היא פשוטה – מחשבות השווא וההלוצנציות נתפסות כמציאותיות. החולה אינו מבחין בינן לבין המציאות ולכן הוא אינו רואה כל צורך בשינוי. תחושת רדיפה עשויה להחמיר את המצב שכן החולה יכול להיות בטוח כי לא רק שהוא אינו זקוק לכל עזרה, אלא שהעזרה המוגשת לו תפגע בו. חשדנות, תחושת גדלות וחרדה יקשו מאוד על המתמודדים עם סכיזופרניה לגשת לטיפול בעצמם. הדבר החשוב ביותר שמשפחתו של חולה יכולה לעשות עבורו היא לגרום לו לבקש עזרה לטיפול במחלתו. לא אחת, משפחות נאלצות לאשפז את יקיריהן באשפוז פסיכיאטרי עד לאיזון התסמינים שכן כאמור, הלוקים בסכיזופרניה נוטים שלא לקבל עזרה בקלות.

משהחל הטיפול על המשפחה להכין את עצמה לתקופת הסתגלות. סכיזופרניה אמנם ניתנת לטיפול בהצלחה גדולה ברוב המקרים אך הדבר לוקח זמן. יש לזכור כי בסופו של יום, מדובר במצב כרוני שיש לנהל אותו לשארית חייו של המטופל. התמיכה המשפחתית, הן של המשפחה המידית והן של המורחבת חשובה מאין כמוה עבור מי שמתמודד עם סכיזופרניה:

  • שמירה על שגרת הטיפול ונטילת התרופות
  • מעקב אחר הופעת תסמינים ותופעות לוואי תרופתיות
  •          •             עזרה בחזרה לשגרת החיים והמציאות האוביקטיבית
  • מתן "עוגן" לחולה בדמות תא משפחתי
  • עזרה בהתמודדות עם הסטיגמה הקשורה למחלות נפש בכלל וסכיזופרניה בפרט
  • עזרה בהתמודדות מול בירוקרטיה הקשורה לטיפול (מרכזים לבריאות הנפש, ביטוח לאומי וכד')

הבנה של המחלה, כלים להתמודדות איתה, ההכרה כי מדובר במצב כרוני ורכישת ידע עדכני בנושא תעזור מאוד לבני המשפחה לתמוך בחולה בסכיזופרניה.

איך המשפחה יכולה להיערך לטיפול בחולה בסכיזופרניה?

כאשר אחד מבני הבית מאובחן כחולה עם סכיזופרניה על יתר בני המשפחה להיערך בהתאם על מנת לתמוך בטיפול בו ועל מנת לשמור על התא המשפחתי. חשוב מאוד לזכור כי סכיזופרניה היא מחלת נפש ככל המחלות. פיתוח אשמה וחיפוש אשמים במצב אינו מועיל כלל וכלל שכן אין דבר שבני המשפחה יכלו לעשות או לא לעשות על מנת למנוע את התפרצותה. חשוב מאוד לפנות למידע הזמין לגבי המחלה ודרכי ההתמודדות מולה. כמו כן, על מי שמטפל בחולה סכיזופרן לטפל גם בעצמו הן במישור הנפשי והן במישור הקוגניטיבי. מומלץ לבנות מערך תמיכה בדמות מטפלים, קבוצת תמיכה למשפחות, חברים ומשפחה מורחבת. אין לשכוח כי סכיזופרניה אמנם נחשבת למחלה נפשית מורכבת אך היא בהחלט ניתנת לטיפול יעיל ביותר. ישנם חולי סכיזופרניה רבים המתפקדים באופן מלא בחייהם ואינם סובלים מתסמיני המחלה תודות לטיפול מקצועי ונכון.

Moody
Moody